דרכי הקשר האפשריות בין הורים לבית הספר של ילדים והשפעתן על התלמיד המתבגר

Transcription

1 דרכי הקשר האפשריות בין הורים לבית הספר של ילדים והשפעתן על 1 התלמיד המתבגר סקירת ספרות עבור - היוזמה למחקר יישומי בחינוך ד"ר יעל עפרים אוגוסט סקירה מדעית זו הוזמנה על ידי ועדת המומחים "בין בית ספר למשפחה: קשרי מורים-הורים בסביבה משתנה" מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך, כדי שתשתמש חומר רקע לדיוני הוועדה הדברים מתפרסמים על דעת המחברת ובניסוחה בכל שימוש בסקירה או ציטוט ממנה,יש לאזכר את המקור כדלקמן: עפרים, יעל )4102( דרכי הקשר האפשריות בין הורים לבית הספר של ילדים והשפעתן על התלמיד המתבגר, סקירה מוזמנת כחומר רקע לעבודת הוועדה "בין בית ספר למשפחה: קשרי מורים-הורים בסביבה משתנה", היזמה למחקר יישומי בחינוך כל שימוש בסקירה ייעשה בכפוף לרישיון ייחוס שימוש לא מסחרי שיתוף זהה )CC-BY-NC-SA( 1

2 תקציר מנהלים קשרים מיטביים בין הורים לבית הספר נתפסים כמפתח לקידום תלמידים והישגיהם סקירת הספרות הנוכחית בוחנת הנחה זו על ידי הצגת מחקר עדכני על מידת ההשפעה של קשרי הורים עם בית הספר על התלמיד המתבגר, ועומדת על דרכי ההתקשרות היעילות ביותר לקידומו ממצאים: הספרות המחקרית הדנה בקשרי הורים-בית ספר עושה שימוש במגוון מושגים לתאר את: א המעורבים בתהליך לעתים מדובר בהורים, לעתים בכלל המשפחה, ללא הבחנה מבדלת ב סוג הקשר בין בית ספר להורים המחקר מבחין בין 'שותפות' ל'מעורבות': - מעורבות היא קשר המאופיין באימוץ פרספקטיבת בית הספר על ידי ההורים לפי גישה זו, ההורה נתפס כתומך בלמידת הילד ובמטרות בית הספר - שותפות היא קשר שבו הילד ורווחתו עומדים במרכז, ושיתוף פעולה של ההורים ובית הספר נועד לקדם מטרה זו ג סוג הפעולות המקדמות את הקשר קיימת קשת עצומה של פעולות יזומות וספונטניות להידוק הקשר כלליות בתחום ההורות בין ההורים לבית הספר, בהן תכניות הממוקדות בלמידה, לצד הכשרות המחקר בתחום שותפות הורים מעוגן בתפיסה אקולוגית של התפתחות גישה זו מנתחת את התפתחות הילד דרך תת-המערכות 'בית' ו'בית ספר', ההשפעות ההדדיות של מרכיבי כל מערכת, השפעתן זו על זו ועל הילד וכן השפעת הילד עליהן תאוריה אקולוגית מצביעה על קשרי הורים-בית ספר, במיוחד בקביעת מטרות ובקבלת אחריות משותפת, כעל תנאי הכרחי לקידום תלמידים )במיוחד תלמידים ממשפחות בסיכון( ניתוח המחקר והתכניות לקשרי הורים-בית ספר מגלה שמרבית המחקר מאמץ את גישת המעורב ות למרות הדיבור על שותפות אפיון סוגי המעורבות מציג שורה של טיפולוגיות המודל הרווח לניתוח איכות המעורבות מחלק אותה לשש קטגוריות: הורות, תקשורת, התנדבות, למידה בבית, קבלת החלטות ושיתוף פעולה עם הקהילה המחקר מראה שלמעורבות הורים יש השפעה חיובית על התנהגות תלמידים והישגיהם ציר מרכזי שעל פיו נבחנת מעורבות הורים הוא מיקום המעורבות: מעורבות הורים בבית ספר לעומת מעורבות הורים המתבצעת בבית ההשפעה הגדולה ביותר על הישגיו נמצא שמעורבות בבית התלמיד היא בעלת 2

3 א ב מעורבות הורים בבית מוגדרת ונבחנת על פי שתי קטגוריות: מעורבות התומכת בלמידת הילד מעורבות "מופשטת", הכרוכה בהתוויית ציפיות ושאיפות עבור הילד ובקשירת הלמידה הבית-ספרית עם עתידו נמצא שלמעורבות מופשטת, במיוחד לחיבר ות אקדמית, יש ההשפעה הגדולה ביותר על הישגי תלמידים המחקר מראה שלמעורבות הורים יש השפעה חיובית על הישגי כל התלמידים, ללא קשר למעמד הסוציו-אקונומי של ההורים עם זאת, מידת המעורבות וסוגה מושפעים בכל זאת ממעמד סוציו-אקונומי הורים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יותר מעורבים יותר בבית הספר, אך בכל הקשור למעורבות בבית, הממצאים מעורבים המחקר מראה שהורים ממוצאים אתניים שונים מעורבים בחינוך הבית-ספרי של ילדיהם במידות דומות אך באופנים שונים הורים ממוצאים אתניים שאינם דומיננטיים מעורבים פחות בבתי ספר הספרות מצביעה על מידת השפעה שונה של סוגי מעורבות הורים על הישגי תלמידים ממוצאים אתניים שונים כמו כן, קיימים מחקרים שהתבצעו בארצות הברית המעידים על כך שבמשפחות ממעמד בינוני ממוצא לבן יש קורלציה חזקה יותר בין מעורבות הורים ובין הישגי תלמידים מעורבות הורים לובשת צורות שונות כשמדובר במוצאים אתניים שונים, והיא עשויה לכלול צורות שבאופן "מסורתי", גם בית הספר וגם המחקר אינו תופס כמעורב ות כאשר מפתחים מודל למעורבות הורים, חשוב ביותר להכיר את דרכי המעורבות של כל קהילה אתנית ולבחון את הקשרים בינה לבין הישגי תלמידים מחקרי הערכה מהימנים של תכניות למעורבות הורים ובפרט כאלה של בתי ספר על-יסודיים הם נדירים חוקרים חלוקים בשאלה מה ניתן להסיק מהעדויות האמפיריות הקיימות על השאלה אם תכניות מעורבות מקדמות מעורבות הורים איכותית, התשובה היא כן, אולם העדות האמפירית אינה מהימנה דיה מחקרים מצביעים על קשר בין הישגי תלמידים ובין תכניות לקידום מעורבות הורים המתמקדת בהענקת מקום ומבנה ללמידה בבית, במיוחד כשמדובר בתכניות שעיקרן מתן כלים לעזרה בלמידה בתחום תוכן מסוים גם תכניות המתמקדות בבניית שותפות בין הורים לבין בית ספר התבררו כיעילות תכניות למעורבות הורים אשר נמצאו יעילות במיוחד לשיפור התנהגות הדגישו דיאלוג על פני תכניות לימודים ותקשורת דו-כיוונית על פני התמקדות בביצועי תלמידים תכניות הכשרה להורים אשר התמקדו בהתנהגויות ספציפיות וכן תכניות למעורבות הורים אשר הדגישו כלים לעזרה במקצוע לימוד, הוכחו אף הן כיעילות 3

4 המחקר מעלה כי בניית יחסים של כבוד ואמון הם תנאי הכרחי לשיפור מידתם ואיכותם של כלל סוגי המעורבות, במיוחד תקשורת הורים-בית ספר פיתוח וטיפוח של מעורבות הורים מחייבים הכרה והתייחסות לרקע התרבותי של המשפחות ולצורכיהן היחס להורים והאופן שבו בית הספר רואה אותם כמשאב או כמכשול עבר כחוט השני בכל המחקרים ונחשב לנתון מכריע באיכות הקשר מן המחקר עולה שמורים מעריכים מעורבות משפחתית כל עוד זו תואמת את האידאל שלהם, כלומר, כאשר בני המשפחה משתפים פעולה עם המורים לפי דרכם וצורכיהם של המורים כן התברר במחקר שמורים מכירים רק בקבוצה קטנה של התנהגויות כמקובלות ואינם מכירים במעורבות הורים השונה מהמקובל עליהם המכשולים העולים מהמחקר בעניין מעורבות הורים הם: ההקשר שבו משפחות נתונות )בעיקר משאבים ומגבלות לוגיסטיות שיש למשפחה(, שפה, חוסר הבנה של ציפיות, פרקטיקות ומדיניות בית-ספרית, העדר ידע בתוכני הלימוד, הדרה הנה כמה מן העקרונות המנחים בשותפות: השיתוף צריך להיות פרו-אקטיבי ולא תגובתי, מחייב רגישות לנסיבות של כל התלמידים ומשפחותיהם הוא חייב להכיר בתרומת ההורים לתהליך החינוכי ולהעריך אותה, ועליו להעצים הורים: יש ליצור סביבה שבה לכל הורה יש "קול" המחקר מצביע על שלושה תנאים ליישום של שותפות יעילה של הורים: תכנון אסטרטגי המבנה תכניות למעורבות הורים כחלק מתכניות התפתחות בית-ספרית, תמיכה ממושכת הכוללת משאבים והכשרה, מעורבות קהילה בכל רובדי הניהול, מניתוח צרכים ועד בקרה והערכה אלה, כאמור, צריכים להתממש בסביבה בטוחה של אמון והערכה הדדיים 4

5 תוכן עניינים: הקדמה 6 מבוא 6 מדיניות 6 מגבלות המחקר 8 גבולות הסקירה 01 הגדרות וטיפולוגיות של דפוסי מעורבות 00 הגדרות 00 טיפולוגיות של דרכי מעורבות 01 מה מלמד המחקר על קשרי הורים- בית ספר 01 השפעת מעורבות משפחה על הישגי תלמידים 01 סוגי מעורבות הורים והשפעתם על הישגי תלמידים 01 השפעות מעמד סוציו אקונומי, מוצא אתני ומגדר על קשרי הורים- השפעת מעמד סוציואקונומי )מידה בית ספר 01 וסוג מעורבות( 01 השפעת מוצא אתני על הקשר בין מעורבות הורים להישגי תלמידים )מידה וסוג המעורבות( 02 השפעות מעורבות הורים על הישגי תלמידים בהתאם למגדר 06 נתיבי ההשפעה של מעורבות הורים על התלמיד המתבגר 06 המודל האקולוגי 02 מודל ההשפעה של מעורבות הורים 11 נתיב ההשפעה של מעורבות הורים 10 קידום קשרי הורים - בית ספר 12 מה מלמד המחקר על תכניות לקידום איכות מעורבות הורית 12 דרכי התקשרות אפקטיביות- מה ניתן להסיק מהמחקר אודות מעורבות הורים? 21 תקשורת הורים- בית ספר 21 מעורבות בבית 20 יחסים: אמון וחווית הסברת פנים 20 הקשר: התאמה בין תכנית המעורבות לאוכלוסיית בית הספר 24 עקרונות לפיתוח שותפויות אפקטיביות 24 נספח: קשרי בית ספר קהילה 42 מקורות 28 5

6 הקדמה קשרים מיטביים בין הורים לבית הספר נתפסים כמפתח לקידום תלמידים והישגיהם מטרתה של סקירת ספרות זו לבחון הנחה זו על ידי הצגת מחקר עדכני על מידת ההשפעה של קשרי הורים ובית 2 הספר על התלמיד המתבגר ולעמוד על דרכי ההתקשרות היעילים ביותר לקידומו הסקירה בנויה כדלקמן: א ב ג ד ה ו מבוא הכולל את הקשר-המדיניות ומגבלות-המחקר הגדרת קשרי הורים-בית ספר וטיפולוגיות של דפוסי מעורבות ממצאי המחקר על מידת ההשפעה של מעורבות הורים על תלמידים תוך התייחסות למעמד סוציו אקונומי, אתניות ומגדר מסגרות תיאורטיות המסבירות את נתיבי ההשפעה: כיצד מעורבות הורים משפיעה על תלמידים ומהן המוטיבציות למעורבות הורים על בסיס אלו יוצגו הסברים לשונות במידת מעורבות ההורים על רקע הסברים אלו יוצגו גישות מרכזיות לקידום מעורבות הורים )תכניות למעורבות( ותוצאות מחקרי הערכה לגבי מידת יעילותם לסיכום תוצגנה מסקנות הנגזרות מהמחקר אודות הסוגיה כיצד ניתן לטייב מעורבות הורים מבוא מדיניות מעורבות הורית כתשומה משפחתית חינוכית נתפסת כמשאב להצלחת תלמידים ולהצלחה בית ספרית על ידי המדיניות החינוכית והספרות המחקרית Baquedano-( Alexander & Hernandez,,2013,1997 )Lopez, Wilder,,2014 Epstein,1996 את ראשית ההתעניינות במעורבות הורים ניתן לייחס לדו"ח קולמן )1966 Report, )Coleman אשר הדגיש את החשיבות של רקע משפחתי )משאבים חינוכיים וכלכליים בבית( בניתוח שונות בהישגי תלמידים ממוצא שונה הדו"ח אף הצביע על חוסר יעילותם של בתי ספר ב-"שחרור" תלמידים מהשפעות הבית וקידום הישגיהם )74p Coleman 1966 בתוך )2001 Carvalho, )Eulina & de בעקבות הדו"ח חל שינוי עמוק במדיניות החינוכית בארה"ב שעד אותה עת התמקדה בבתי ספר )רפורמות פדגוגיות, קוריקולריות, מבניות, הסמכה והתפתחות מקצועית( ובעקבותיו הושפע גם תחום רווחת הילד תוך מיקוד כללי במשפחה בפרט החלה השקעה כספית בתכניות התערבות לקידום כישורים הוריים ובמחקר בתחום קשרי הורים- בית ספר בנושאים שנתפסו כמקדמים הצלחה בית ספרית אצל קבוצות מוחלשות במישור בעוד שקיים מחקר על מעורבות הורים בבית בישראל 1986( Seginer, ) Kaplan-Toren 2012, Levin et al, 1997, מרבית המחקר על מעורבות הורים בישראל מתמקד במעורבות הורים בבית ספר (,2009 Fisher & Friedman )Rosenblatt & Peled

7 המדיניות החברתית- 4 חינוכית בארצות הברית בשנות ה- 01 ' זכו תכניות לשותפות הורים לתמיכה כספית רחבה כחלק מחקיקה בתחום החינוך; ומאותה עת כרכו קובעי מדיניות ממדים של מעורבות הורים במסגרת יוזמות ורפורמות חינוכיות )2014 )Wilder 3 עדות להתפתחות ומיסוד המחקר בתחום ניתן לראות עם הקמת מחלקה באגודה האמריקאית לחינוך )AERA( בשם 'משפחות כמחנכים' educators) )Families as את הקשר בין המחקר למדיניות ניתן לראות עם "אימוץ" המודל המחקרי של אפשטיין )1994 )Bauch, לניתוח מעורבות הורים בבית הספר בעוד שהמחקר עד אותה עת תיאור פעולות הנעשות על ידי רשויות ובתי ספר וטיפולוגיות של אותן פעולות, מצביע המודל של אפשטיין על מה ניתן וראוי לעשות על מנת לקדם קשרי הורים- בית ספר )1987 )Epstein,,1993 במישור המחקרי נתקבעה ההנחה כי רצף )שפה, מידע, מטרות, ערכים( בין הבית לבית ספר הכרחי להצלחת תלמידים ובמישור המדיניות התפיסה שהשגת רצף זה על ידי השפעה בעיקר על הבית יוביל לשיפור הישגים של תלמידים מאוכלוסיות מוחלשות )ומכאן יקדם שוויון הזדמנויות( ( de Eulina, & )Carvalho, 2001 בעוד שסקירה זו מתמקדת במחקר שנעשה במסגרת הנחות עבודה אלו, חשוב לעמוד על מספר נקודות המתייחסות למסגרת עצמה ראשית חשוב להבחין שבעוד שבעבר קשרי הורים- בית ספר הוגדרו מקומית על ידי מדיניות בית ספרית והיו נתונים לשיקוליו, הרי שבעשורים האחרונים חל מעבר למדיניות ממשלתית )ארה"ב, אנגליה( התומכת בקשרי הורים- בית ספר באמצעות חקיקה, מימון וסטנדרטים 5 תיאוריית הפעולה של מדיניות זו מניחה שלימוד בבית הספר בשילוב עבודה המכוונת לקידום הישגי תלמידים הנעשית בבית מניבה הישגי תלמידים ומכאן שנדרשת השקעה בשני התחומים לתיאורית פעולה זו מספר משמעויות שחשוב להאיר: על חשיבותה של מעורבות הורים כחלק ממדיניות ניתן ללמוד מ (A No child left behind Act (Title I, Part במסגרתו בתי ספר התבקשו )ותוקצבו( לעודד השתתפות של הורים בפעילויות בית ספריות ובתקשורת עם הורים על הישגי ילדיהם 4 בקוודנו, אלכסנדר ו-הרננדז )2013 Hernandez, )Baquedano-Lopez, Alexander & טוענים שניתוח היסטורי של מדיניות החינוך בארה"ב מעלה שמדיניות זו הושתתה על תיאורית החסך של קבוצות "שונות" )ילידים אמריקאים, אפרו אמריקאים, מהגרים( ושלאורך השנים נעשה ניסיון על ידי רפורמות שונות להעביר את חינוך הילדים של קבוצות אילו מרשות הבית לרשות המדינה התפיסה אשר הובילה את מדיינות החינוך היא שחוסר השוויון מקורו במשפחה ושיש לחברת את הילדים לאור ערכי החברה האמריקאית )לבנה ממעמד בינוני( מיקוד במעורבות הורים הינה עוד חוליה בתפיסה זו טוענים המחברים היות וההורים תחת גישה זו משמשים ככלים לקידום ערכי בית הספר ומטרות המערכת 5 Ofsted סטנדרטים למעורבות הורים ניתן למצוא (wwwstandardsdfesgovuk/parentalinvolvement/) National Standards for Parent/Family Involvement Programs National alliance for secondary education and transition standards ובארץ תפיסת תפקידו מנהל בית ספר במדינת ישראל: דו"ח ועדה מקצועית לגיבוש המלצות למדיניות משרד החינוך, מכון אבני ראשה )0118( ותרגומו לתוצאות מצופות ממנהלי בתי ספר בראשית דרכם סעיף 4 קשרי גומלין עם הקהילה קשרי גומלין עם הורים 7 3

8 תפיסה זו מעבירה את המוקד של שיפור חינוכי מהכיתה ומבית הספר לזירת הבית 6 תיאוריית פעולה זו מחייבת 'חינוך מחדש' של הורים כתנאי לחינוך הילדים וכך מגבירה את היקף התחולה והאחריות של בתי הספר הן בחינת הקצאת משאבים ברמה הלאומית והן ברמה הבית ספרית )זמן והתמחות של מורים( עמדה זו מחייבת את ההורים לספק את התנאים והצרכים של ילדיהם להתפתחות אקדמית מעבר להתפתחות רגשית ערכית וחברתית יתר על כן, היא מכפיפה את הבית לצרכים של בית הספר )קוריקולום, ערכים, תרבות( 2013) Hernandez, )Baquedano-Lopez, Alexander & הנחת העבודה הפרדוקסלית של תפיסה זו היא שבתי ספר אמורים בה בעת להסתמך על משפחות אך גם לשנות אותן, וכי משפחות אמורות בו זמנית להשפיע ולהיות מעורבות אף שהן חסרות את הידע לכך מסקנה הנגזרת מתובנות אלו היא שרעיון השותפות בין הורים לבית ספר לרוב אינו מתקיים בפועל היות ומוקד הכוח הוא בית הספר ומטרותיו הוניג ועמיתים )Honig et al, 2001) מצביעים לדוגמא על כך שרבות מפעילויות המעורבות מטרתן "לתקן תלמידים" על מנת שמורים יוכלו ללמדם טוב יותר בשיטות המוכרות להם וזאת תחת לפתח חשיבה מחודשת על הוראה ולמידה 7 למעין "עוזרי הוראה" של המורים ( אחת מהמשמעויות המרחיקות לכת של עמדה זו היא שהורים נהפכים Baquedano-Lopez, Alexander & Hernandez, 2013, )SEDL 2001 i ii iii iv v בנוסף לבעיה עקרונית זו סקירת המחקר בנושא מעלה קושי מתודולוגי הן בבדיקת ההשפעות של קשרי הורים- בית ספר על הישגי תלמידים )אקדמיים והתנהגותיים( והן בהערכת פעולות ותכניות לטיוב קשרים אלו מגבלות מתודולוגיות של הספרות המחקרית מפורטות להלן מגבלות המחקר בחינת הספרות המחקרית בתחום ובפרט מחקרים המציגים מטא- אנאליזות בנושא קשרי הורים- בית ספר מלמדת על קשת רחבה של בעיות מתודולוגיות המטילות צל על תקפות ממצאי המחקר והיכולת להסיק מסקנות חד משמעיות בתחום היל וטייסון ( Tyson,4112 )Hill & טוענים שקיימת הטרוגניות עצומה במדדים בהם משתמשים לבחון מעורבות הורים והישגים וכי לא קיים מדד סטנדרטי לארגון וסינתזה של המחקר ההסבר לחוסר העקביות בתוצאות המחקרים )2001, SEDL )Catsambis, S & Garland 1997, Epstein & Sanders 2000 טמון בהעדר שפה מחקרית משותפת, קרי, 8 6 מטינגלי ושותפים )0992( al Mattingly et מצביעים על כך שמרבית תכניות ההתערבות ממוקדות בשינוי ההתנהגות של הורים בעיקר בתחום ה"הורות" ותמיכה בלימוד ביתי מסקנה זו עולה גם מניתוח מסגרות המחקר והפעולה אשר ברובן מניחות מודל של מעורבות לעומת שותפות ראה פרק ג' 7 להבחנה ביו מעורבות הורים המעמידה את צרכי בית הספר במרכז לבין שותפות הורים בית ספר ראה פרק הגדרות

9 מדידת דברים שונים תחת אותו שם ומדידת אותו הדבר בעזרת אינדיקטורים שונים לדוגמא מחד גיסא, מגדירים חוקרים שונים מעורבות הורים באופנים שונים: "הורות טובה" בבית, השתתפות בפעילויות בית ספריות, ובאופן שאינו מבחין בין סדירויות )regularities( בית ספריות ויוזמות המקדמות שותפות לבין התערבויות ותכניות פרטיקולריות שעניינן הכשרת הורים בהינתן אותה הגדרה האינדקטורים עצמם 8 מאידך גיסא, לא פעם שונים לדוגמא מעורבות הורים בבית נמדדת לעיתים על ידי ציפיות ושאיפות, לעיתים על ידי פעולות פיקוח ובקרה של הורים על ילדיהם )שיעורי בית, צפייה בטלוויזיה( ולרוב על ידי שילובים של אינדקטורים שרק בחלקם חופפים קושי נוסף הוא השונות במתודולוגיות איסוף המידע מחקרים רבים נסמכים על דיווח אישי ומקורות הדיווח משתנים מעורבות הורים נמדדת דרך תפיסות שונות; דיווחי הורים, נקודת המבט של התלמידים, תיאור מורים או לאור תצפיות חוקרים באופן דומה, סוגיית התוכן הנמדד תחת 'הישגי תלמדים' משתנה בין המחקרים: לעיתים מדובר בהישגי תלמידים במבחנים ארציים )כגון בגרות, מיצ"ב וכו'( לעיתים מדובר בציוני תעודות, נוכחות בבית ספר, נשירה או תיאורי התנהגות קושי נוסף שחשוב לציינו הוא שהמחקר המוקדם בתחום בוחן קשרי הורים- בית ספר באופן שניתן לכנותו "גס", קרי המחקר לא מבחין )הן מבחינת עוצמת ההשפעה והן מבחינת אפיון המעורבות( בין מעורבות הורים בבית ספר יסודי לעל יסודי או מתייחס למעמד סוציו- אקונומי או רקע תרבותי מחקר ההערכה אודות תכניות לקידום מעורבות הורים סובל בנוסף לנקודות התורפה שהוזכרו גם מהעדר קבוצות השוואה, העדר התייחסות לאפיוני הקבוצה הנחקרת )אתניות, מעמד סוציו-אקונומי( ומתמקד ברובו בפרמטרים של שביעות רצון והשתתפות בתכניות מטא- אנליזות וסקירות של מחקרי הערכה מצביעים על תוצאות מעורבות בנושא תקפות תוצאות מחקרי ההערכה חלקם קובעים שמחקרי ההערכה בלתי מהימנים ושאין בידם לספק עדות אמפירית לאפקטיביות של תכניות לקידום מעורבות 1992( )Desforges & Abouchaar 2002, Mattingly et al 2002, White, Taylor, & Moss בעוד שאחרים מצביעים על קשר בין תכניות לקידום מעורבות ושיפור בהישגים )2012 )Jeynes, נקודה אחרונה שחשוב להדגיש, מרבית המחקר מצביע על התאמה בין מעורבות הורים להישגי תלמידים אך אינו מורה על קשר סיבתי על מנת להתגבר על מהמורה זו נעשים מחקרי אורך אך אלו אינם רבים לסיכום, למרות הסתייגויות אלו ניתן להסיק מהמחקר הקיים כי קיים קשר חיובי בין מעורבות )שותפות( הורים להישגי תלמידים בתחומים שונים ומתגבשת הסכמה רחבה בין חוקרים כי קיימת השפעה של מעורבות הורים על הישגי תלמידים סקירת מחקר ההערכה אודות מידת השפעתן של תכניות אלו מעלה תוצאות מעורבות סדירויות בית ספריות הן "תופעות" החוזרות על עצמן באופן קבוע בבית הספר, ישיבות צוות, הפסקות, זמני שיעור וכו' 9 8

10 גבולות הסקירה הסקירה הנוכחית מבוססת ברובה על מטא-אנליזות וסקירות ספרות של מחקרים בתחום קשרי הורים בית ספר ובמידת הנדרש על מחקרים המדגימים ממצאים מתוך המטא אנליזות נעשה חיפוש של חיתוך מילות המפתח הבאות: מטא-אנליזה Analysis(,)Meta- סקירה )Review( עם מעורבות הורים, שיתוף הורים/משפחה בית ספר, השפעות מעורבות הורים, תכניות למעורבות הורים וגיל ההתבגרות Parent involvement/engagement, school family partnerships, effects of parent/family partnership, ( )parent involvement programs and adolescents רשימות הביבליוגרפיה של המטא-אנליזות והסקירות אשר נמצאו רלוונטיות היוו את הבסיס לבחירת מחקרים נוספים נבחרו מחקרים משלשה סוגים א מחקרים שעברו שיפוט עמיתים אקדמי, ב דו"חות של גופים ממשלתיים, ג סקירות שבוצעו על ידי מכונים העוסקים במעורבות הורים מנועי החיפוש בהם נעשה שימוש: Journals, ERIC, Sage Proquest, Google Scholar, Ebsco-Academic research complete מבחינה תכנית הספרות המחקרית עליה מתבססת הסקירה הרי שזו נתחמה על ידי שלשה פרמטרים: i אוכלוסיית המחקר: סקירה זו מתייחסת לקשרי הורים- ההתבגרות )מוגדר שנים, חטיבת ביניים ותיכון( בית ספר עבור תלמידים בגיל 9 ii תחומי ההשפעה: בעוד שלמעורבות הורים עשויה להיות השפעה חיובית על מספר גורמים שונים: הקהילה הרחבה, ההורים המעורבים, בית הספר בכלל, ועוד, הרי שסקירה זו מתמקדת בהשפעה מעורבות הורים על תלמידים בלבד )SEDL( iii הסקירה מתמקדת בקשרי הורים- בית ספר ואינה עוסקת ביחסי בית ספר קהילה 9 מיקוד בקבוצת גיל זו והבחנתה מאוכלוסיית בית הספר היסודי מוצדקת משני טעמים: א האוכלוסיות מובחנות באופן מהותי מבחינה קוגניטיבית ורגשית ההתפתחות הקוגניטיבית של בני נוער ויכולתם המתפתחת לצפות תוצאות של מעשים, לקשור אותם להחלטות וללמוד מהם לעתיד תורמים לחווית מסוגלות עצמית כמו כן ההתפתחות ביכולת להמשיג את העצמי בפרט במונחים של אוטונומיה בשילוב עם חווית מסוגלות מאפשרים לבני נוער להיות אקטיביים יותר בתהליך החינוך שלהם לקיחת אחריות על למידתם ובמקביל לה המעבר ליחסים דו כיוונים ופחות היררכיים עם ההורים מובילים למצב בו מידת ההשפעה הישירה שיש להורים על בני נוער קטנה ( 2009 )Hill & Tyson מכאן גם היחסים המתבקשים עם בית הספר משתנים כמו כן מורה המחקר כי בגיל ההתבגרות קיים חוסר רצון מצד בני נוער למעורבות הורים בתוך בית הספר ובני נוער תופסים מעורבות כרצויה במישור הפרטי )בבית( אך לא במרחב הציבורי )בית ספר( Baker0982(,)Stevenson & זאת להבדיל מגילאי בית יסודי ספר ב הבדלים במבנה הבית ספרי בין בתי ספר יסודיים לעל יסודיים המבנה החינוכי-ביורוקרטי של חטיבות ביניים וחטיבות עליונות שונה באופן מהותי מזה של בתי ספר יסודי בפרט מספר המורים המלמדים כל תלמיד רב ומספר התלמידים שמלמד כל מורה גדול באופן המקשה על יצירת קשרים בין הורים למורים כמו כן מספר המקצועות הנלמדים גדל באופן משמעותי וכך דרגת ההתמקצעות, מה שמקשה על "עזרה" לימודית בבית בהתאם לכך יחסי תלמידים מורים ויחסי הורים מורים לובשים צורה שונה בגיל בית הספר היסודי ובגיל בעל יסודי 10

11 הגדרות וטיפולוגיות של דפוסי מעורבות הגדרות בעוד שכותרת הסקירה הינה "דרכי הקשר האפשריות בין הורים לבית ספר והשפעתן על התלמיד המתבגר" הספרות המחקרית בתחום משתמשת בקשת מושגים רחבה ולא אחידה להגדרת התופעה הגדרה רחבה )אולי הרחבה ביותר( מוצעת על ידי אפשטיין )2001 Epstein, ) והיא "השתתפות הורים בתהליך החינוכי וחווית ילדיהם" היל וטייסון )2009 Tyson, )Hill & לעומת זאת מגדירים מעורבות הורים באופן הבא: "אינטראקציות של הורים עם בתי ספר ועם ילדיהם במטרה לקדם הצלחה אקדמית" )עמ' 10 4, תרגום המחברת( מעט הבחנות הבאות לידי ביטוי בספרות המחקרית הגדרות אלו ואחרות- למרות הקרבה במשמעותן- מקפלות לא ראשית חשוב לעמוד על כך שהספרות המחקרית משתמשת במושגים "הורים" ו-"משפחה" קרי כל חבר משפחה - אחים, סבים וסבתות, דודים דודות, וגם שותפי משפחה שאינם בעלי קרבת דם חברים, שכנים המהווים דמות טיפולית עבור הילד מתחלף וללא הבחנה ( Hendorson & Mapp, 2002( הסקירה נאמנה לשימוש שנעשה במאמרים המצוטטים )הורים/משפחה( - כל איזכור לגופו מושג נוסף המוגדר באופנים שונים הוא המושג "קשר" שלשה מושגים רווחים בספרות: קשרי הורים/משפחה- בית ספר ( connections,)parent school שותפות הורים/משפחה- בית ספר ( home )school partnerships ו-מעורבות הורים involvement( )parent בעוד שהראשון עשוי לכלול גם שותפות וגם מעורבות כל אחד ממושגים אלו מציין גישה שונה במהותה 11 מעורבות הורים/משפחה מוגדרת כהשתתפות של "מטפל" )caregiver( משמעותי בפעילויות המקדמות את התהליך החינוכי של הילד על מנת לעודד ולאפשר את השגשוג האקדמי והחברתי של הילד )2005 Ramirez, )Fishel & במסגרת גישה זו מטרת המעורבות ובהתאם לכך אופני הפעולה שהיא מקדמת מכוונים ליצירת התאמה בין הערכים, המבנים והפרקטיקות של בית ספר לאלו של הבית המוקד הוא הפעולות והתנהגויות שעל ההורים ליישם על מנת לתמוך אקדמית בילדיהם )2012 al, )Sheridan et גישת המעורבות מעמידה את בית הספר במרכז centered( (school וחוקרת קשרי בית ספר- משפחה/הורים דרך פרספקטיבת בית הספר דהיינו, תפקיד ההורים כתומכים בלמידת ילדיהם )1 )SEDL issue גישת השותפות בין בית ספר להורים/משפחה, לעומת זאת, מעמידה את הילד השלם במרכז ושואלת כיצד על משפחות ואנשי מקצוע לשתף פעולה וסביב אילו נושאים עליהם להיות מתואמים על מנת להגדיל את אפשרויות ההצלחה של ילדים ובני נוער במישור החברתי, רגשי, התנהגותי והאקדמי ( & Albright )Weissberg, 2010; Downer & Myers, Parents interactions with schools and with their children to promote academic success 11 הספרות המחקרית בתחום לרוב אינה עומדת על ההבדל יתרה מזאת בשל ה"תקינות הפוליטית" והזדהות עם ההנחה שנדרש שיתוף פעולה בין הורים לבית ספר קיים שימוש רחב במונח שותפות גם כאשר מדובר במעורבות קושי זה מתווסף למורכבות המתודולוגית שהובהרה בתת הפרק 'מגבלות המחקר' 11

12 ג'ורדון ועמיתיו 2000( Rudo, )Jordon, Averett, Elder, Orozco & מגדירים שיתוף כהסדר בו צדדים מייסדים מטרות משותפות וסדרי עדיפויות כמו אחריות משותפת להצלחה גישה זו המציבה את הילד השלם במרכז תואמת יותר את הפרספקטיבה של הורים על חינוך ילדיהם ההבחנה, אם כן, היא בין גישה אשר נותנת עדיפות לנקודת המבט הבית ספרית במסגרתה ההורים הם לעזר בית הספר והמיקוד הוא בפעולות שעל ההורים לנקוט על מנת לשפר את הישגי ילדיהם לבין גישה של שותפות השמה את הילד השלם במרכז ומדגישה את היחסים בין הורים וצוות בית הספר אשר מציעה שיפור 12 דרך פיתוח תמיכה הדדית )של שתי המערכות ביתית ובית ספרית( חשוב לציין שלמרות הרטוריקה המדברת על שותפות כשמונים אחוז מהמחקרים מניחים מסגרת תיאורטית של מעורבות ורק כעשרים אחוזים מניחים מסגרת קונספטואלית של שותפויות )2012 al, )Sheridan et בעוד שמרבית החוקרים מצהירים על בפועל הם מאמצים את גישת המעורבות יתר על כן, גישת השותפות כמסגרת התיאורטית המעגנת את מחקרם, הבחנה שלישית מתייחסת למעורבות וולונטרית שהיא מעורבות ספונטנית הננקטת על ידי הורים ללא פעולות יזומות של בית ספר לתכניות מעורבות; דהיינו יוזמות בחסות בית הספר המתוכננות לעודד או לחייב שיתוף הורים בחינוך ילדיהם )2012 )Jeynes, ת כניות למעורבות ניתן לחלק כדלקמן: תכניות/פעילויות אשר מתמקדות בחיבור המידי בין בית ספר למשפחה ובמרכזן שיפור הסדירויות והפעילויות הבית ספריות השוטפות בתחום מעורבות הורים תכניות לימודיות למשפחה המעמידות במרכזן למידה וכלים לתמיכה בחינוך הילדים תכניות הכשרה להורות המתייחסות לצדדים פסיכולוגים של הורות ובריאות נפש כמו גם בכישורים לבניית יחסים 2002( ) Desforges & Abouchaar א ב ג בעוד שכולן נופלות תחת ההגדרה הרחבה של "יוזמות בחסות בית הספר המתוכננות לחייב או לעודד השתתפות הורית בחינוך ילדיהם" )2006 )Jeynes, חשוב לעמוד על כך שהן מציגות אופני פעולה שונים לקידום מעורבות תכניות הנופלות בקטגוריות ב' וג' הן תכניות עם מקור מימון חיצוני, אשר לרוב אינן יזומות ומתוכננות על ידי צוות בית הספר אלא מהוות יוזמה של מחוז/ממשלה )המממנים את במאמר ביקורתי אודות מעורבות הורים באוכלוסיות מוחלשות על רקע, כלכלי, אתני או של הגירה בקדנו-לופז, אלקסנדר ו-הרננדז (,2013 Hernandez, )Baquedano-Lopez, Alexander & מראות כיצד גם גישות של שותפות עשויות לצמצם את תרומתם הייחודית של הורים ומקומם בחינוך הילדים זאת כאשר יחסי הכוח בין הורים לבית ספר ופערי הכוח אינם נלקחים בחשבון תחת שותפות הן מציעות גישות שמטרתן העצמת הורים ויצירת איזון ביחסי הכוח בין הורים לבית ספר 13 נקודה זו מחזקת את הטענה אשר הוצגה בתחום המדיניות על חוסר איזון ביחס בין בית ספר והורים נמצא שכ- 91 אחוזים מהתכניות עוסקות בהורים ורק כ- 01 אחוזים בבית ספר )2002 )sedl ממצאים אלו גם תואמים את הטענה בתת פרק 'מדיניות' לפיה הבית מהווה כלי לשיפור הישגי בית ספר ולצמצום פערי הישגים ( achievement )gap ההורים בהקשר זה הינם כפי שהוניג טוען ( 2001 ) Honig et al כלי עזר להפיכת הילדים ל-"ברי הוראה" 14 דוגמא מובהקת ניתן למצוא במחקרה של אפשטין אשר מצהיר באופן חד משמעי על גישת שותפות ( and Epstein Baquedano-Lopez, Alexander ניתוח מודל המעורבות אותו היא טבעה מצביע על גישת מעורבות) )sanders 2000 Hernandez, 2013 &( לפירוט ראה פרק זה מודלים ופרק ה' 15 בקוודנו לופז, אלקסנדר ו-הרנדדז ( 2013 Hernandez, )Baquedano-Lopez, Alexander & מזהירים שגם במסגרת הפרדיגמה של שותפות, אי שוויון בכוח בין ההורה לבית ספר עשויה להוליד שותפות אשר כופה התרבות הבית ספרית על ההורה

13 התכניות( או מהוות שיתוף פעולה עם מוסד אקדמי כמו כן אלו נערכות בפרק זמן תחום תכניות המתאפיינות בכך שהן ואשר לרוב לובשות צורה של קורסים /סדנאות עבור הורים )או הורים וילדים/הורים ומורים( ב"תחומי דעת" או כישורים אשר נתפסים כבעלי פוטנציאל לקדם תלמידים )לדוגמה, כישורי הורות או כיצד לעבוד עם ילדים על שיעורי בית בנושא ספציפי( את התכניות מהסוג הראשון ניתן לאפיין כתכניות עבודה בית ספריות המתייחסות לנושאים שוטפים כגון תקשורת עם הורים 16 i טיפולוגיות של דרכי מעורבות בראשיתו, מנה המחקר בנושא קשרי הורים- בית ספר דרכי התקשרות שונות )ללא הבחנה בין בתי ספר יסודיים לעל יסודיים( וגזר מתוך דרכי ההתקשרות בשטח טיפולוגיות לאפיונן בהקשר זה ניתן למצוא את המודלים הבאים: הגישה המערכתית: מעגלי השפעה )1970 )Gordon גורדון מחלק את סוגי המעורבות בהתאם לגורם אשר מושפע מהמעורבות הוא מזהה שלש קבוצות: הורים model( -)parent impact הפעילויות המשפיעות על הורים מתוכננות להשפיע על התפקידים, היחסים, והשקעה של הזמן בין חברי המשפחה לרוב נעדר מפעילויות אלו ממד של חינוך הורים בית ספר model( -)school impact במסגרתו הפעילויות מכוונות לשיפור תגובת בית הספר למשפחה דוגמאות לכך הם ועדי הורים/כיתה ופעילויות משותפות למורים ולהורים קהילה model( )community impact במסגרתה התמקד בפעילויות שעשויות לשנות את האנשים ואת המוסדות הקהילתיים ii תפקידים: במחקר נמצאות מספר טיפולוגית למעורבות הורים המושתתות על התפקידים שהורים ממלאים במפגש עם בית ספר )1976 Breivogel, :)Gordon & מלמד את הילד: לדוגמא עובד איתו על לוח הכפל, מתרגל קריאה, מכין שיעורי בית מקבל החלטות: לדוגמא שותף בקבלת החלטות בית ספריות דרך ועדות בית ספריות ואגודות הורים מורים associations( ) parent teacher מתנדב בכיתה/בית ספר כעין מורה professional( )Para עוזר הוראה )או תפקיד חינוכי אחר( בתשלום בבית הספר מחנך מבוגר )בעל עמדות, ערכים ואינטרסים בחינוך הילד( מבוגר לומד: לדוגמא השתתפות בסדנאות על התפתחות ילדים, קורסים בהורות Jeynes (2007)" Parental involvement programs are school sponsored initiates that are designed to require or encourage parental participation in their children's education" 13

14 ברגר )1991 )Berger מרחיב את אבחנתו של גורדון אך מפרט את תפקידי ההורה מנקודת הראות של בית ספר )"שימושי" ההורה(: הורים כקהל )בפעילויות בית ספריות(, הצגות, פעילויות במהלך השנה )חגים, טכסים( הורים כמשאב בתשלום )הורים בתפקידים שונים בבית ספר כגון עוזרי הוראה, גייסי כספים( הורים כמתנדבים זמניים לפעילויות חד פעמיות של בית ספר הורים כמשאב התנדבותי לדוגמא הפעלת חנות יד שנייה, שמירה, העברת חוגים הורים כקובעי מדיניות )כמפורט לעיל( הורים כמורים לילדיהם )כמפורט לעיל( iii מידת המומחיות וההשקעה הנדרשת על ידי מורים: פרספקטיבה נוספת לאורה אופיינה מעורבות הורים היא "רמת הקושי" עבור מורים לקיים אותה )1993 )Bauch, נמצאו הרמות הבאות )רמת הקושי גוברת מסעיף לסעיף(: מעורבות שאינה קוראת תיגר על מומחיות המורה או החלטות בית ספר, לדוגמא: התנדבות בבית הספר, בקרה על שיעורים תקשורת בין מורים להורים על התקדמות בלימודים של ילדים, התנהגות, חינוך קבלת החלטות וייעוץ בענייני מדיניות והוראה ביקורת בונה על הוראה, על דרכי העבודה של המורה עם הילד, על החלטות של בית הספר עבור הילד הספציפי )לדוגמא הקבצה/הסללה( ומדיניות לדוגמא תשלומים/ענישה מגמות לימוד 17 )0 )4 )1 מחקרם של אפשטיין וצוותה )1992 ;1987 )Epstein, מאוניברסיטת ג'ון הופקינס היווה נקודת מפנה בתחום ממחקר תיאורי אודות דרכי מעורבות )ועמדות הורים ומורים( למחקר בשאלה כיצד ניתן לעודד מעורבות הורים בבית ספר ומה ראוי שיעשה בהתאם לכך בעוד שתפקידי ההורים נשארים דומים לאלו שהובחנו הטיפולוגיה מתארת את האופן בו בית הספר צריך לפעול על מנת לקדם מעורבות הורים )בתפקידיהם השונים( הטיפולוגיה אותה מציעה אפשטיין מהווה מסגרת מארגנת למחקרים רבים בבואם לבחון את מידת ואיכות מעורבות ההורים בבית ספרם מחקר זה העלה שמרבית ההורים היו רוצים יותר מעורבות בייעוץ וקביעת מדיניות טיפולוגיה זו גם מהווה את הבסיס לאחת מתכנית ההתערבות הגדולות בארה"ב national networks for partnership schools )לתיאור תכנית המעורבות ראה פרק ו'( תכנית זו הממומנת על ידי המדינה מסמלת באופן המובהק ביותר את החיבור בין מדיניות למחקר 19 בעוד שאפשטיין קובעת כי טיפולוגיה זו מעוגנת בתוך מודל אקולוגי התפתחותי של שיתוף הורים- בית ספר, בחינת המודל מציפה את העובדה שהוא centric" "school קרי, מעמיד את בית ספר ומטרותיו במרכז

15 iv פיתוח מעורבות הורים - אפשטיין מגדירה שש קטגוריות של מעורבות הורים הקטגוריות הן: הורות )parenting( המטרה : פיתוח )חיזוק( אמון וכבוד הדדי ואחריות משותפת להתפתחות ולמידת הילד א אפיון: קיום פעילויות אשר עוזרות למשפחה להבין את התפתחות הילד, לפתח כישורים ב הילד בלמידה לתמיכה בבית תנאים ויצירת גילו את התואמים להורות קיום פעילויות אשר עוזרות לבתי ספר לקבל מידע מהמשפחה לקדם הבנה של הרקע המשפחתי סוציואקונומי ותרבותי והמטרות של הילד ג פעילויות: סדנאות להורים, העברת מידע מתומצת ובהיר בנושאי הורות, יצירת הזדמנויות להורים לקיים דיונים עם מומחים ובינם לבין עצמם על נושאים כגון סמים, בריאות, משמעת, לחץ חברתי )כל דבר שמטריד ורלוונטי לגיל(, מידע להורים לגבי חוקי בית ספר, ציפיות, מדיניות, נוכחות, לימודי המשך, לימודים אקדמאיים וכל דבר שחיוני להצלחה של הילדים, קורסים להורים בנושאי מחשבים, אוריינות או שירותים נוספים להורים שיכולים לעזור בתמיכה בילדים ד אתגרים: העברת מידע לכלל ההורים כולל אלו שלדוגמא אין ביכולתם להגיע למפגשים או אינם מחוברים לרשת, יצירת תהליכים והזדמנויות המאפשרות למשפחה לחלוק מידע 0 א ב ג ד תקשורת מטרה: בניית ידע בבית הספר אודות התלמיד וידע אצל ההורים אודות האפשרויות הקיימות עבור הילד בבית הספר אפיון: תקשורת בין בית ספר לבית ובין הבית לבית ספר דרך כל אמצעי התקשורת, אינטרנט, טלפון, תזכירים, ביקורים, בתים פתוחים פעילויות: ידוע ושיתוף על התקדמות הילד, יידוע בקשיים שילד חווה בלימודים, יידוע לגבי קריטריונים של מורים למתן ציונים, כיצד לפרש תעודות, כיצד לעבוד עם ילדים לשיפור הישגים, תבניות )templates( לתגובות הורים, רשימות קשר, מערכות ממוחשבות להעברת ידע )דוגמת schooly 20, משו"ב וכו'( וכל דבר המשפר את העברת המידע אתגרים: העברת מידע באופן בהיר וברור גם למשפחות בעלות השכלה נמוכה יותר שאינן מכירות את שפת בית ספר וגם למשפחות מהגרים ששפת בית ספר אינה שפת אם עבורם יצירת נגישות של המורים להורים יצירת מצב בו התלמידים שותפים ולוקחים אחריות תהליך התקשורת משו"ב היא מערכת אינטרנטית לניהול בסיס הנתונים הבית ספרי המרכזת בזמן אמת מגוון נתונים: ציונים, התאמות לימודיות, היעדרויות ועוד כל אחד מחברי הצוות החינוכי יכול לצפות בנתונים של התלמידים עליהם הוא אחראי וכל תלמיד/הורה יכול לראות את הנתונים הרלוונטיים עבורו )בהתאם להרשאות התוכנה( וכן לקיים תקשורת דוא"ל עם הצוות החינוכי

16 התנדבות א מטרה: לשפר את היחס המספרי בין מבוגרים לילדים בבית ספר על מנת לאפשר למידה מגוונת ופרטנית יותר ב אפיון: פעילויות המערבות הורים ומבוגרים נוספים על מנת לתמוך בתכניות בית ספריות ג פעילויות: איסוף מידע אודות כישרונות, תחביבים, מקצועות חברי משפחה והזמינות ללמד בהתנדבות ולהפגישם עם תלמידים עם מגוון מקצועות ותמונות עתיד הורים כמתורגמנים, טלפנים, תורני חצר, מארגני ירידים, רכזים של כל הפעילויות הללו וכדומה ד אתגרים: גיוס רחב, שעות גמישות בהן ניתן להתנדב, הכשרה לפעילויות שדורשות זאת 1 למידה בבית א מטרה: תמיכה אקדמית בבית למען הצלחה בבית הספר מעורבות של הורים בלמידה בבית המתואמת עם בית הספר ותורמת להצלחה הלימודית של הילד ב אפיון: פעילויות הכרוכות בשיעורי בית אינטראקטיביים, )interactive( שיעורים המחייבים למידה של הורים וילדים יחדיו ומשוב של בית הספר להורה על ביצוע( הצבת מטרות, החלטות לגבי בחירות מסלולי לימוד ג פעילויות: יידוע לגבי המדיניות השיעורים של מורים שונים, ידע וכישורים הנדרשים למבחנים, שיעורי בית אינטראקטיביים )עם הנחיות להורים או המשלבים עבודה עם הורים(, חוזי למידה הורים תלמיד מורה, חבילות למידה לחופש, פעילויות המחייבות משפחות וילדים לדבר בבית על החומר הנלמד בבית ספר ד אתגרים: יצירת שגרה ופעילויות המחייבות את התלמיד לקחת אחריות על הלמידה בבית ושיתוף המשפחה בלמידה יצירת סדירויות המחייבות את המשפחה לעבוד עם הילד באופן שיטתי על הדרך להישגים, התנהגות הולמת ולימודי המשך 2 קבלת החלטות א מטרה: שיתוף הורים בפיתוח חזון בית ספרי ויעדים כמו גם בשאלות מדיניות והחלטות בית ספריות על מנת להכיל את תפיסות ההורים למען שיפור בית הספר ואיכות החינוך ב אפיון: הורים משתתפים בצוותי שיפור בית ספרי, ועדות בית ספריות ועדות מחוזיות ועדי הורים 5 16

17 ג ד פעילויות: השתתפות הורים בצוותי שיפור בית ספרי, כולל בטיחות, תכנית לימודים וכל נושא מרכזי בבית הספר ולו צוות מוביל שימוש בטכנולוגיות לאיסוף ושיתוף בידע של הורים אתגרים: לוודא שמשתתפים בוועדות הורים מכל אוכלוסיית בית הספר )סוציואקונומי, תרבותי, ותיקים חדשים( קרי, שנציגי ההורים אכן ייצגו את כל באי בית ספר )ולא אינטרסים של קבוצת הורים מסוימת( אתגר קבוע הוא יצירה ושמירה על יחסי אמון בין כל הצדדים א ב ג ד שיתוף פעולה עם הקהילה מטרה: הגדלת משאבי בית הספר וחיבור בין משאבים הקיימים בקהילה לצרכי בית הספר ואוכלוסייתו אפיון: גיוס משאבים מהקהילה דתיים, מכללות ואוניברסיטאות המשאבים לקהילה עסקים, ארגוני מגזר שלישי, תנועות נוער, מוסדות 21 והתאמתם לצרכי בית הספר והמשפחות ותיאום בין פעילויות: יידוע של משפחות לגבי משאבים הקיימים בהקהילה כגון שירותי בריאות, אירועים תרבותיים, הזדמנויות ללמידה לאחר שעות בית ספר, יצירת שותפויות עם מוסדות להשכלה גבוהה, כרטיסי הנחה בחנויות בשכונה המתבססות על שיפור לימודי שיתופי פעולה אלו מהווים משאב והזדמנות לקידום סוגי המעורבות האחרים אתגרים: יצירת חיבור בין הקוריקולום של הבית ספרי לקהילה כפי שהוגדרה, עמידה על נגישות של משאבי הקהילה לכלל אוכלוסיות בית הספר 6 v פאסיביות- אקטיביות של ההורה: בהתבסס על המודל של אפשטיין, מרקון )1999 )Marcon, הציעה מסגרת קונספטואלית המבחינה בין מעורבות פאסיבית של הורים למעורבות אקטיבית ובחנה לאיזה סוג מעורבות השפעה גדולה יותר על הישגי תלמידים 22 מעורבות פאסיבית היא מעורבות שהיוזם לה הוא בית ספר )לדוגמא תקשורת של בית ספר לגבי התקדמות התלמיד( בעוד שבמעורבות אקטיבית ההורה נדרש ליותר יוזמה )כגון התנדבות( ראוי להדגיש ש-'קהילה' כאן מוגדרת כמערך של ארגונים ולא תחת ההגדרה הנוגעת ליחסים ולמרחב הבין אישי 22 תוצאות המחקר אינן רלוונטיות כאן היות והמחקר נעשה על מעורבות הורים בחטיבות צעירות )כולל גן( עם זאת ההבחנה בין מעורבות פאסיבית לאקטיבית מהווה צוהר מעניין לבחינת סוגי מעורבות 23 תוצאות המחקר מורות על קשר בין מעורבות להישגים בתקשורת, כישורי חיים, ואוריינות וכי מעורבות אקטיבית בעלת קשרים חזקים ממעורבות פאסיבית עם זאת, אוכלוסיית המחקר היא כמצוין גילאי גן

18 Grolnick & Slowiaczek, תכני מעורבות: זווית ניתוח שונה מציע המודל של גרולניק וסלוזק ( ) המאפיין קשרי הורים- בית ספר דרך תכני המעורבות: vi 1994 מעורבות התנהגותית involvement( )behavioral הכוללת פעילויות של הורים בבית ובבית ספר כגון תקשורת דו כיוונית, התנדבות בבית ספר, עזרה בשיעורי בית ניתן לאפיין ממד זה כפעילויות שהמיקוד שלהן שבמוקדן בית הספר והתפתחות התלמיד בהקשר של הקוריקולום הבית ספרי מעורבות אינטלקטואלית במסגרתה ההורה חושף את ילדיו לפעילויות וניסיון מעוררי השראה מבחינה חינוכית כגון הליכה למוזיאונים וטיולים פעילויות הממוקדת בהרחבת ההתפתחות האינטלקטואלית של התלמיד מעבר לבית הספר מעורבות אישית הכוללת עמדות וציפיות של הורים לגבי בית ספר וחינוך, בכלל זה ההנאה מלמידה וערכו המעשי של חינוך מודל זה מתייחס אל הילד כמכלול ושופך אור על מישורים החורגים מעבר לתכנית לימודים דרכם הורים משפיעים ועשויים להשפיע על הישגי הילד 24 ציר מרכזי נוסף לאורו נבחנת מעורבות הורים במחקר נוגע ל-"מיקום" המעורבות ( Mapp & school ( מרבית הספרות המחקרית מבחינה בין מעורבות הנעשית בבית הספר )Henderson, 2002 )based involvement הכוללת ביקורים בבית ספר, התנדבות, השתתפות בקבלת החלטות ותקשורת בין הורים לצוות בית הספר, לבין מעורבות בבית involvement( )home based הכוללת אסטרטגיות של תקשורת בין תלמידים להורים אודות בית הספר, מעורבות בעבודת בית הספר כגון שיעורי בית, (1995,)Comer, חשיפת הילדים לאירועים ומקומות המקדמים הצלחה לימודית )כגון מוזיאונים, ספריות, הצגות( ( 0222 Gill,,)Reynolds & ויצירת סביבת למידה בבית )נגישות לחומרים חינוכיים כגון ספרים, עיתונים, משחקים חינוכיים ומוקדי גירוי חינוכיים אחרים( ) Grolnick& Chao, ;2000 )Slowiaczek, 1994 מעורבות הורים בבית ניתנת לחלוקה לשתי תת קטגוריות א פעילויות המתרחשות בבית התומכות בהישגים לימודיים כגון שיעורי בית ודיונים על הפעילויות הבית ספריות, ב ממד "מופשט" הנסוב סביב ציפיות ושאיפות שיש לפתח אצל ילדים ראוי לציין שתת הקטגוריה השנייה מרחיבה את משמעות המושג של מעורבות הורים מעבר למה שבאופן אינטואיטיבי נתפס ככזה מוקד המחקר של גרולניק ועמיתיה הוא דרכי ההשפעה של הורים על המוטיבציה של ילדים בפרט עמדות ילדים אודות מסוגלות אישית, חווית אוטונומיה וקשר בין פעולה ועמידה במשימה, כולן קריטיות לחווית אוטונומיה, מסוגלות ומחוברות שהמחקר מצביע עליהן כחיוניות להצלחה לתיאור מפורט של נתיבי ההשפעה מההורה לילד ראה פרק ה'( 25 הבחנה זו המשמשת מסגרת מארגנת לפעילויות של הורים בחלק הארי של מחקרים ובעצם ניתנת להחלה על המודלים כולם חשיבותה נעוצה בכך שהיא בעלת נפקות למיקוד בגיל ההתבגרות ממצא מרכזי החוזר על עצמו

19 בהינתן הבחנה זו וההכרה שמעורבות הורים משפיעה באופן פחות ישיר ככל שהילד גדל, היל וטייסון )בהתבסס על המודל של גרולניק וסלוזק ) מציעים מודל המחדד את הממד המופשט של מעורבות בבית ומגדירים משתנה מתווך אותו הם מכנים 'סוציאליזציה אקדמאית'- academic socialization (2009 Tyson, (Hill & סוג מעורבות זה )המתבצע בבית( כולל: תקשורת לגבי הערך והחשיבות של חינוך הן במישור הערכי והן במישור המעשי, חיבור בין הנעשה בבית הספר לחיים הווה ועתיד, טיפוח שאיפות חינוכיות ומקצועיות, דיון על תמונת עתיד והכנה לעתיד בעוד שמעורבות זו מתבצעת דרך תקשורת בין הורים וילדים בבית ונמצאת במרחב של הממד המופשט של מעורבות בבית, היל מחדדת את תוכן המעורבות עניינה של מעורבות זו ביצירת קשר בין ההווה הבית ספרי ועתיד הילד קיימת גישה המעמידה לביקורת את המחקר לעיל כמו גם את מרבית הספרות המחקרית בנושא מעורבות/שיתוף הורים גישה זו טוענת שניתוח השיח על הורים מאוכלוסיות מוחלשות )כלכלית, אתנית על רקע הגירה( מגלה שהיא מושתתת על תיאורית חסך של אוכלוסיות אלו הניתוח מעלה שהורים אלו הם הבעיה שיש למצוא לה פתרון )2013 Hernandez, )Baquedano-Lopez, Alexander & מעורבות הורים בבית ספר, לפיכך, היא צורה של שיח "ניאו-חסכי" discourse( )neodeficient כאשר מעורבות הורים מהווה פתרון ל"בעיית הבית" באמצעות קולוניליזציה של הבית )בערכים, נורמות וציפיות של מעמד בינוני לבן( בנוסף נטען כי גישה של שותפות הורים- בית ספר אשר אינה מכירה בפערי הכוח בין הורים לבית הספר )בפרט עבור אוכלוסיות מוחלשות( ואינה פועלת לאיזון היחסים בין שני צדי השותפות אינה מספקת על מנת לייצר שותפות המכירה בכוחם ותרומתם של הורים גישה זו לשותפות המתמקדת בהעצמת הורים מוחלשים מאמצת את אסטרטגיות המעורבות הבאות: א התארגנות ברוח הפדגוגיה הביקורתית של פריירה - מעורבות הורים ביקורתית בפרט תכניות לאוריינות פוליטית של מורים ותכניות נתפסים כצרכני ידע אלא מאפשרים התארגנות של הורים על בסיס של כוח הורי לאוריינות וחינוך למשפחה במסגרתן ההורים 26 ב מעורבות דרך ארגון קהילה אינם כיצרנים של ידע ביקורתי חווית ההעצמה בשילוב הידע הנוצר organizing( )community בהינתן המרחק התרבותי והחברתי בין אוכלוסיות מוחלשות ובתי ספר גישת המעורבות דרך ארגון קהילה מציעה חיבור בין הורים לארגונים קהילתיים על מנת שהאחרונים יהוו כוח מתווך בין צרכי ותרבות ההורים לבית הספר לגישה זו מספר אפיקים כגון הרחבת השירותים שבית ספר נותן לכלול צרכי יסוד של המשפחה )כגון בריאות( ופתיחת בתי ספר קהילתיים לנושא מעורבות הורים רלוונטית בפרט גישת הארגון החברתי המתמקדת בהעצמת הורים ובבניית כוחם על מנת שיוכלו לדחוף לשינוי בבית הספר היתרון עבור בתי ספר לעבוד בשיתוף עם ארגונים אילו טמון במומחיות ובידע הרב שיש לארגונים בספרות המחקרית הוא שבגיל ההתבגרות למעורבות הורים בבית השפעה משמעותית על הישגי תלמידים בעוד שלמערבות בבית ספר השפעה פחותה 2014( Wilder, )Hill & Tyson 2009, Robinson & Harris 2014, 26 לדוגמא יוזמת La Familia בסן פרנסיסקו במסגרתה הורים התארגנו לאתגר את האופן בו התבצעו הערכות בלימודי מתמטיקה ומדעים הורים הצליחו לשנות את ההסללה ולפתוח הזדמנויות ללימודים במסלולים מתקדמים עבור ילדים שמסלולים אילו היו חסומים בפניהם )בתוך Hernandez, 2013 ) Baquedano-Lopez, Alexander & 19

20 בקהילה וביכולת לפתח בשיתוף מנהיגות בית ספרית אותנטית ומשמעותית לקהילה אותה בית הספר משרת לסיכום, נמצא כי הספרות המחקרית הדנה בקשרי הורים- בית ספר עושה שימוש במגוון מושגים לתאר את המעורבים בתהליך )הורים ומשפחה(, את סוג הקשר )מעורבות ושותפות(, ואת סוג הפעולות המקדמות את הקשר )יוזמות ופעילויות ספונטניות להידוק הקשר, תכניות הממוקדות בלמידה והכשרות כלליות בתחום ההורות( אפיון סוגי המעורבות מציג שורה של טיפולוגיות לניתוח המעורבות כאלו הכוללים חלוקה לפי הגורמים המושפעים מההתערבות, תפקידי הורים, מידת המומחיות הנדרשת על ידי מורים לקדם מעורבות, אקטיביות ופאסיביות של הורים, תכני המעורבות ומעורבות ביקורתית המושתת על העצמת הורים המודל הרווח במחקר הוא המודל של אפשטיין אשר משמש לניתוח איכות מעורבות ההורים וסרגל לשיפור המעורבות כמו כן נמצא שציר מרכזי לפיו נבחנת מעורבות הורים הוא "מיקום" המעורבות, מעורבות הורים בבית ספר לעומת מעורבות הורים המתבצעת בבית קטגוריה אחרונה זו מתחלקת אף היא למעורבות בבית התומכת בלמידת הילד ומעורבות "מופשטת " בהתוויית ציפיות ושאיפות עבור הילד וקשירת הלמידה הבית ספרית עם עתידו מה מלמד המחקר על קשרי הורים- בית ספר? השפעת מעורבות משפחה על הישגי תלמידים המחקר בשאלת הקשר בין מעורבות/השתתפות הורים לבין הישגי תלמידים בגיל ההתבגרות מורה כי קיים קשר חיובי בין מעורבות הורים להישגי תלמידים ( Abouchaar (Catsambis ;2001 Desforges & (2002; Fan & Chen, 2001; Hill et al; Hill & Chao 2009; Seginer 2006; Wilder, 2014 יתרה מזאת מתגבשת הסכמה כי קיים קשר סיבתי בין השניים, קרי שמעורבות/השתתפות הורים משפיעה על הישגי תלמידים 2009( Tyson, )Hill & סוגי מעורבות הורים והשפעתם על הישגי תלמידים המחקר מצביע על קשר חיובי בין מעורבות הורים להישגי תלמידים ועולה השאלה מה הם סוגי המעורבות האפקטיביים ביותר? הקטגוריות של מעורבות הורים אשר נבדקו באופן הנרחב ביותר הן: תקשורת של הורים עם ילדים ביחס לבית ספר, פיקוח ועזרה בשיעורי בית, ציפיות ושאיפות של הורים עבור ילדיהם והשתתפות בפעילויות בית ספריות )2014 )Wilder, בחינת הקשר ובפרט איזה הישגי תלמידים מוגדר כאן באופן רחב כולל הישגים לימודיים, סיום בית ספר לעומת נשירה, ממדים של התנהגות 28 בספרם המצפן השבור Compass( )The Broken רובינסון והאריס )2014 )Robinson and Harris מציגים את הממצא ההפוך, דהיינו שלא ניתן להצביע על קשר בין מעורבות הורים להישגי תלמידים תוצאות מפתיעות אילו ניתנות להסבר כפול: א על ידי הגדרה צרה של מעורבות ושל הישגים, ז"א שנלקחו בחשבון רק מחקרים המתייחסים לגורמים הקשורים באופן ישיר להישגים אקדמיים כך הוצאו מחקרים המתייחסים לפעילויות חוץ קוריקולריות או לפרקטיקות של "הורות" כללית ולא נכללו במחקר סוגי מעורבות התורמים להתפתחות רגשית חברתית פסיכולוגית של ילדים ובני נוער; ב למרות שנמצאו סוגי מעורבות שקיים קשר חיובי בינם לבין הישגים כאשר נבחנו סך סוגי המעורבות הסתבר שאין קשר לממצא זה חשיבות רבה ראשית משום שהוא מציג נתון שונה מהמקובל במחקר אך חשוב יותר - ממצא זה מדגיש שיש חשיבות רבה לסוג המעורבות

21 סוג מעורבות משפיע ביותר על הישגי תלמידים מגלה שמעורבות בבית )לעומת מעורבות בבית הספר( היא בעלת השפעה גדולה יותר בגיל ההתבגרות, 2002, (Chao et al, 2009, Desforges & Abouchaar 29 Ho Sui-Chu & Willms 1996, Jeynes 2006, Mapp & Henderson 2002, Reynolds & Gill, 1994) היל וטייסון )2009 Tyson, )Hill & מצביעים על השפעה קטנה של מעורבות בבית הספר בעוד מחקרים נוספים מורים על העדר השפעה 1995) al, ) Robinson & Harris, 2014,Singh et 4112 מעורבות בבית נבחנה על ידי סין ועמיתים )1995 al, )Singh et דרך המשתנים של שאיפות עתידיות של ההורים עבור החינוך של ילדיהם, תקשורת הורים ילדים בנושאים בית ספריים ומסגרת ביתית, קרי, מידת המשמעת הנאכפת בנושא שיעורי בית ולגבי פעילויות המסיטות את הקשב והמיקוד מבית ספר כגון טלוויזיה נמצא קשר חלש שלילי בין מסגרת הבית להישגים פאטל, קופר ורובינסון ( Patall, Robinson, 2008 )Cooper & מצביעים על השפעה לא משמעותית של מעורבות בשיעורי בית על הישגי 30 תלמידים אך על קשר חיובי חזק בין אכיפה של זמני עשיית שיעורים ועזרה ישירה בעשיית שיעורים לפיקוח על עשיית שיעורים נמצאה על ידם השפעה שלילית היל וטייסון )2009 Tyson, )Hill & מצאו קשר חיובי בין סביבת עבודה נוחה כולל סיפוק חומרים הנדרשים ללמידה בבית להישגי תלמידים Hattie הטי ( להישגים 31 ) מונה תמריצים חיצוניים, פיקוח על שיעורי בית וענישה כבעלי תואם שלילי למעורבות בבית דרך דיון בנושאים בית ספריים נמצאה השפעה חיובית בינונית על הישגי תלמידים בעוד שלמעורבות דרך ציפיות השפעה חזקה )2009 Tyson, Hill and פאן וצ'ן )4110 Chen, )Fan & קובעים כי לציפיות הורים מילדיהם השפעה גדולה יותר מתקשורת עם ילדים על הלימודים והנעשה בבית הספר ג'ינס )2007 (Jeynes, מצביע על קשר בין מעורבות הורים להישגים אקדמאים של תלמידים ומורה כי ציפיות הורים הוא המנבא הטוב ביותר להצלחה )שקול להישגים קודמים( 32 ההשפעה השנייה הגדולה ביותר היא של סגנון הורות קרי האופן בו הורים מפגינים תמיכה )היכולת להיות בה בעת מכילים ולקיים משמעת בבית( ותכונות של אמון ונגישות השפעה של תקשורת בין הורים לילדים בנושאים בית ספריים כגון הלמידה המתקיימת, נמצאה קטנה סאקר ועמיתים )2002 al, )Sacker et מצאו שציפיות הורים, עידוד שיטתי, ופעולות המעצימות הזדמנויות למידה בבית קשורים כולם באופן חיובי לשאיפות גבוהות של תלמידים ולרישום ללימודים גבוהים הונג והו והטי )2005 Ho, )Hattie, ;2009 Hong & מצאו שככל שהשאיפות והציפיות של הורים ביחס להישגים הלימודיים של ילדיהם גבוהה יותר כך הציפיות של התלמיד מעצמו גדלות ובסופו של דבר גם הישגיו מסקנה זו אף נתמכת על ידי מחקרים המורים כי לציפיות ושאיפות הורים ולקשירת ההווה האקדמי עם תמונת עתיד ההשפעה הרבה ביותר על תלמידים ראה להל"ן 30 פן ו-ווליאמס )2010 Williams, )Fan and מצאו שלחוקים לגבי צפייה בטלוויזיה קשר חיובי למוטיבציה פנימית של תלמידים ולמעורבות בלמידה בלימודי אנגלית ומתמטיקה 31 מחקרים נוספים מראים תואם שלילי בין מעורבות הורים בשיעורי בית להישגי תלמידים (2001 Miller, & Shumow (Catsambis, 1998; Fan & Chen, 1999; Izzo et al, 1999; עם זאת קיים מחקר המראה שכאשר מתקיימת הדרכה קרי תוכנית מיוחדת המדריכה כיצד לעזור בשיעורי הבית יש למעורבות השפעה חיובית Epstein, )Simon, & Salinas, 1997; Van Voorhis, 2001) 32 הישגים קודמים הם המנבאים הטובים ביותר להישגים עכשווים

22 רובינסון והאריס )2014 Harris, ) Robinson and טוענים שהספרות המחקרית אינה מספקת עדות אמפירית חותכת לקשר בין מעורבות הורים להישגי תלמידים אך כן לקשר חיובי משמעותי בין ציפיות הורים מילידיהם בפרט ציפייה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה להישגי תלמידים היל וטייסון )2009 )Hill & Tyson מצביעים על "תת הקטגוריה" של חיברות אקדמי )בתוך הקטגוריה של מעורבות הורים בבית( כגורם המשפיע ביותר על הישגי תלמידים חיברות אקדמי מוגדרת כתקשורת לגבי החשיבות של חינוך הן במישור הערכי והן במישור המעשי, טיפוח שאיפות מקצועיות, בניית תמונת עתיד ונקיטת צעדים למימושה, חיבור בין החומרים הנלמדים בבית ספר לבין המטרות ותחומי העניין של הילדים ודיון ופיתוח של אסטרטגיות למידה ממצא שחשוב להדגיש הוא שלהשתתפות הורים בבית ספר השפעה זניחה על הישגים במבחנים סטנדרטים אך קיימת השפעה על ציוני תעודות ומדדים נוספים ג'ינס )2007 )Jeynes, מציע שני הסברים אפשריים לממצא זה: א השתתפות הורית יכולה לתרום להבנת החומר הנלמד במסגרת הכיתה אך לאו דווקא לטווח רחב של ידע הנדרש במבחנים סטנדרטים, בפרט כאשר הורים ממקדים את המעורבות שלהם בתוצאות בית ספריות ב מעורבות בבית ספר מחזקת קשרי הורים מורים אשר בתורם משפיעים על ציונים בית ספריים לסיכום המחקר מראה כי מעורבות בבית היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על הישגי תלמידים ובמסגרתה למעורבות "מופשטת" המתמקדת בציפיות הורים ופיתוח שאיפות אצל ילדים השפעה גדולה יותר מפעילויות קונקרטיות המתרחשות בבית התומכות בהישגים לימודיים )כגון שיעורי בית ודיונים על הפעילויות הבית ספריות( 33 ציפיות אלו באות לידי ביטוי במספר היחידות שתלמידים בוחרים לקחת וברישום ללימודים גבוהים (Astone & McLanahan, 1991; Fehrman et al, 1987; Sui-Chu & Willms, 1996) פאן ו-ווליאמס )2010 Williams, )Fan & מצאו שלשאיפות האקדמיות של הורים קשר חיובי חזק עם מוטיבציה פנימית, מעורבות בלימודים וחווית מסוגלות עצמית באנגלית ובמתמטיקה( 34 (2007) K Gonida, E,N Kiosseoglou,,G Voulala, בוחנים את נושא ציפיות ההורים מנקודת המבט של התלמיד ומבחינים בין ציפיות גבוהות של המשפחה לבין הבעתן בבית הם מוצאים שבמשפחות בהן ההורים מביעים את הציפיות באופן בהיר וחד משמעי, ילדים מסוגלים לעמוד על ציפיות אלו וכי קיים קשר בין הבעת ציפיות להישגי תלמידים 35 בסינטזה של מחקר אודות מעורבות הורים ואתניות טוענת בואת'ל (2003 )Boethel כי בעוד שאין הבדל בין השאיפות של הורים ממוצאים אתניים שונים עבור ילדיהם, קיימת עדות מוגבלת במחקר לקשר בין שאיפות גדולות של הורים שהינם בני מיעוטים לבין הישגי תלמידים כמו כן היא טוענת שמרבית המחקרים לא מבחינים בין שאיפות )מה שהורים מקווים עבור ילדיהן( לציפיות )מה הורים מצפים שיקרה באופן ממשי( שני מחקרים שכן עשו את ההבחנה מעלים שמשפחות ממצב סוציו-אקונומי חלש הביעו הסתייגות לגבי ההישגים העתידיים של ילדיהם 22

23 השפעות מעמד סוציו אקונומי, מוצא אתני ומגדר על קשרי הורים- בית ספר בהינתן שקיים מתאם חיובי בין מעורבות הורים להישגי תלמידים עולה השאלה - האם ממצא זה תקף עבור כל האוכלוסיות באותה מידה? קרי, האם מעמד סוציו-אקונומי ומוצא אתני משפיעים על עוצמת המתאם כמו כן קיימים מחקרים הבוחנים האם מתאם זה מושפע ממגדר השפעת מעמד סוציואקונומי )מידה וסוג מעורבות( המחקר מראה שלמעורבות הורים השפעה חיובית על הישגים עבור כל התלמידים ללא קשר למעמד סוציואקונומי של ההורים 2002( Hendrson, )Mapp & רובינסון והאריס 2014( )Robinson & Harris מצאו שלציפיות הורים ושיחה אודות בית ספר וערכים של חינוך אותה השפעה על הישגים ללא קשר 36 למעמד סוציואקונומי עם זאת, מחקרים מראים שככל שהמעמד הסוציואקונומי של ההורים גבוה יותר רמת המעורבות של ההורים גדלה ( 2014, Harris, Ho Sui-Chu & Willms, 1996, Robinson and )Shumow & Miller 2001 משפחות שלהן היכרות עם מערכת החינוך ובעלות השכלה תומכות בפעילויות אשר קשורות ללמידה או תכנון עבור העתיד ויותר מעורבות בבית הספר ( Miller Ho Sui- Chu & Willms 1996, Shumow & 2001( לראו והוברט )1999 Horvart, ) Lareau & מסבירים את תופעת המעורבות הגבוהה יותר של הורים ממעמד סוציואקונומי בינוני גבוהה בכך שלמשפחות אילו יש את ההון התרבותי המאפשר להן להרגיש בנוח עם צוות בית ספר, קרי, יש להם את 'השפה' הנדרשת והם מרגישים- לכל הפחות- שווים 37 למורים לטענתם ההון התרבותי והכלכלי של משפחות מהמעמד הגבוהה מעצימים את ההשפעה של מעורבות הורים על הישגי תלמידים ממצאים אילו מחזקים ממצאים קודמים לפיהם למעורבות הורים קורלציה חזקה יותר עם הישגי תלמידים במשפחות ממעמד בינוני ובינוני גבוהה ( Desimone ) 1999, Mcneal 1999 חשוב לציין שבעוד שהמחקר מצביע על מעורבות גבוהה יותר בבית ספר של משפחות ממעמד סוציואקונומי גבוה התוצאות מעורבות לגבי השאלה בבית חלק מהתוצאות מדווחות על הבדלים זניחים האם קיים הבדל במידת מעורבות ההורים (Ho Sui-Chu' & Willms, 1996, Mapp &,)Henderson 2002 חלק מהמחקרים מצביעים על מעורבות גבוהה יותר בבית של הורים ממעמד סוציואקונומי נמוך 2001( )Keith et al, 1998, McGarth & Kuriloff 1999, Shumow & Miller וחלק על מעורבות גבוהה יותר של הורים ממעמד סוציואקונומי גבוה )2014 Harris, )Robinson & חשוב להבחין בין מדד של הקשר השפעה של מעורבות הורים על הישגי תלמידים לפי מעמד סוציואקונומי לבין הקשר בין הישגי תלמידים למעמד סוציואקונומי בעוד שקיים קשר בין הישגי תלמידים למעמד סוציואקונומי רובינסון והאריס שואלים האם יש הבדל בהשפעה על הישגים לפי מעמד סוציואקונומי תשובתם לשאלה זו היא שבפרמטרים אשר הראו השפעה חיובית ציפיות מילדים ושיח אודות בית ספר אין הבדל בהשפעה 37 הסבר זה תואם את העובדה כי הורים ממעמד סוציו אקונומי נמוך תופסים מורים כמרוחקים ומתנשאים וכמוכנים לשיחה רק בתנאיהם מה שגורם להורים לאמץ גישה פאסיבית )2002 Abouchaar, )Desforges & 38 מחקרם של רובינסון והאריס מ קובע שלציפיות הורים השפעה על הישגים בקריאה ובמתמטיקה ללא קשר למצב סוציואקונומי

24 נמצא שמחסור במשאבים חומריים פוגע במעורבות הורים ככל שהמחסור רב יותר מעורבות ההורים Chin & Newman, קטנה 2002( Maloyd, Keith & Keith, 1998, Mistry, Vandewater, Huston & 39 )2002, לסיכום, נמצא שלמעורבות הורים השפעה חיובית על הישגים עבור כל התלמידים ללא קשר למעמד סוציואקונומי של ההורים עם זאת, מידת המעורבות וסוגה מושפעים ממעמד סוציואקונומי 40 הורים ממעמד סוציואקונומי גבוהה יותר מעורבים יותר בבית הספר ואילו לגבי מעורבות בבית הממצאים מעורבים השפעת מוצא אתני על הקשר בין מעורבות הורים להישגי תלמידים )מידה וסוג המעורבות( סקירת המחקרים הבוחנים את השפעת הרקע אתני על קשרי הורים- בית ספר מצביע על הבדלים זניחים בין קבוצות אתניות במידת המעורבות של הורים ( Sui-Cho Catsambis, ;1998 Fan, ;2001 Ho )& Willms, 1996; Keith et al, 1998; Mapp & Henderson 2002 והאריס 2014( Harrris, Robinson and ה( עם זאת מחקרם של רובינסון מבחין בין מעורבות בבית למעורבות בבית ספר קובע שבעוד שאין הבדל במעורבות בבית לפי מוצא אתני קיים הבדל משמעותי במידת המעורבות בבית ספר 41 כמו כן המחקר מעלה שלהורים מכל מוצא אתני שאיפות וציפיות גבוהות עבור ילדיהם ( Boethal, 2003( מחקרים מצביעים על קשר חיובי בין מעורבות הורים להישגי תלמידים ללא הבדל במוצא אתני )2003 )Jeynes,2006 Jeynes עם זאת קיימים ממצאים שלמעורבות הורים קורלציה חזקה יותר עם הישגי תלמידים במשפחות ממוצא לבן 2014( Desimone 1999, Mcneal 1999, Robinson & Harris ) עוצמת הקשר בין סוגי המעורבות השונים להישגי תלמידים משתנה בהתאם למוצא אתני קרי, לאותו סוג מעורבות השפעה שונה על הישגי תלמידים בהתאם למוצא אתני לדוגמא עבור תלמידים ממוצא סאקר ועמיתים )0110 al, )Sacker et יצרו מודל המסביר את הקשר בין מעמד חברתי )נמדד על פי מקצועות הורים( לבין הישגי תלמידים והסתגלות תלמידים לבית ספר דרך ארבעה משתנים: מעורבות הורים, המשאבים החומריים של המשפחה, ציפיות הורים, וההרכב הבית ספרי )נמדד לפי מספר התלמידים העולים על הסטנדרט החינוכי הממוצע ומספר המשפחות בהן מקצועות ההורים לא דורשות השכלה אקדמית( החוקרים מצאו שבעוד שבגיל 2 למעורבות הורים ההשפעה הגדולה ביותר על הישגי תלמידים )אף גבוהה יותר ממחסור במשאבים ומהרכב התלמידים בבית ספר( בגיל ההתבגרות )06( למעורבות הורים עדיין השפעה גבוהה אך להרכב בית הספר השפעה גדולה יותר 40 גורם נוסף המשפיע על המוטיבציה למעורבות של הורים הוא התפקיד שהילד משחק בעיצוב הקשרים המחקר הקיים מצביע על כך שהתפקיד שהילד לוקח על עצמו מושפע מגיל הילד, מינו ואישיותו ( Cloutier, Deslandes & 2002( ממצא מעניין מצביע על קשר בין מעמד סוציואקונומי למידת הנכונות של תלמידים לתמוך במעורבות הורים המחקר מראה שילדים ממעמד בינוני נוטים יותר לשתף פעולה עם הרעיון של מעורבות הורים בעוד שילדים ממעמד הפועלים )בנים( חוסמים מעורבות ילדים ממעמד הפועלים נוטים לשלוט במעורבות של הוריהם בבית ספר וההסבר שניתן לכך הוא חוסר נכונותם לאפשר לממסד חדירה לחיי המשפחה (2000 Alldred, (Edwards & 41 רובינסון והאריס מדגישים שממצאים אילו סותרים את התיאוריה של חסך תרבותי של קבוצות אתניות שונות לשיטתם יש בהם להסביר מדוע אנשי חינוך מחזיקים בנרטיב שלקבוצות אתניות שונות פחות עניין בחינוך ילדיהם בהינתן זיהוי בין מעורבות הורים למעורבות בבית ספר ומעורבות נמוכה של קבוצות אתניות בבית הספר מורים מסיקים לגבי חוסר עניין של הורים בחינוך ילדיהם ממצאים אילו מורים שמסקנה זו שגויה מעבר לכך מחקרם מראה שהבעיה נמצאת בבתי הספר ה-"מושיטים יד" להורים ממוצא לבן יותר מאשר להורים מקבוצות אתניות שונות